יום רביעי, 14 בפברואר 2018

עו"ד נועם קוריס: למה רכבת ישראל לא נותנת הנחה במחיר הכרטיס?

עו"ד נועם קוריס: למה רכבת ישראל לא נותנת הנחה במחיר הכרטיס?
בית המשפט העליון דחה לאחרונה עתירה שהוגשה על ידי עמותת כן לזקן בעניין הנחה בסך של 50% ממחירי כרטיסי הנסיעה, בהתאם לחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989 (להלןהחוק ולמרות. שהרכבת  מעניקה לאזרחים ותיקים הנחה של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית רק לנוסעים באמצעות כרטיס 'רב-קו', ולא לאלו הנוסעים באמצעות רכישת כרטיס נייר רגיל.

פרקטיקה זו של רבת ישראל, מונעת בפועל את קבלת ההנחה לידי חלק מהזכאים לה, כאשר הם זקוקים לנסיעה חד פעמית בלבד או רוכשים מכל סיבה אחרת, כרטיס בודד ולא רב קו.

לטענת עמותת כן לזקן, מדיניות זו – שזכתה להסכמת שר התחבורה – מנוגדת ללשון סעיף 10 לחוק, הקובע במפורש כי ההנחה "תינתן על כל סוגי הכרטיסים הקיימים בתחבורה הציבורית". העותרת עמדה על הקושי והטרחה הכרוכים בהנפקת כרטיס הרב-קו עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, המצדיקים גם הם את קבלת העתירה.

בית המשפט העליון קבע, שסעיף החוק, שנוסף במסגרת תיקון לחוק האזרחים הותיקים לפני כ-20 שנה, מתייחס אמנם ל'כרטיס', שהוא "פתק, פיסת נייר או קרטון, שרשום עליה דבר מה" (מילון אבן-שושן המרוכז – מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, 2006); אולם אין הכוונה לפתק הפיזי, אלא לזכות הטמונה בו – הסדר הנסיעה שהכרטיס מייצג. כוונת הסעיף היא, אם כן, שההנחה הניתנת לאזרחים ותיקים תינתן להם עבור כל סוג של הסדר נסיעה שנמכר לציבור.

בית המשפט העליון הוסיף, כי המדינה מחויבת להעניק לאזרח ותיק אפשרות לרכוש את כל הסדרי הנסיעה המוצעים בתחבורה הציבורית בהנחה של 50%. אופן המכירה נתון לשיקול דעתה, בשים לב לצורך לזהות את האזרח הוותיק המעוניין בהנחה. ההחלטה למכור כרטיסים אלו באמצעות שימוש ב'רב-קו' בלבד אינה מנוגדת, אפוא, לדין – ובלבד שניתן באמצעותו לרכוש את כל הסדרי הנסיעה הנמכרים.


עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. 

ועוד כמה כתבות שפרסמתי:

עו"ד נועם קוריס: מהי ההשקעה הכי טובה לשנת 2018?

אחרי שכתבתי כמה מאמרים על השקעות ובחנתי כמה הצעות להשקעה שכולנו רואים את הפרסומים שלהן כל הזמן, אני קורא לכם הגולשים להציע ולספר על הזדמנויות להשקעה שבהם נתקלתם. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס: העליון דחה את לב לבייב

עו"ד נועם קוריס: העליון דחה את לב לבייב

בית המשפט העליון דחה לאחרונה (11.12.2017) את ערעורו של לב לבייב בדבר תיקון כתב התביעה הנגזרת נגדו בדרך של הוספת עובדות שאמורות לשמש כנגדו. הליך תביעה נגזרת הינו הליך בו בעל עניין פונה לבית המשפט
עו"ד נועם קוריס: זהירות פרסומת על כסף קל אנטי -ספאם

עו"ד נועם קוריס: זהירות פרסומת על כסף קל אנטי -ספאם

בתי המשפט השונים הביעו לאחרונה מורת רוח קשה מהתנהלותה של חברה פרטית העוסקת בעידוד בתשלום של תביעות קטנות לבתי המשפט לתביעות קטנות. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון עו"ד נועם קוריס
טרמפ ב'תמורה' • שאלתם, העו"ד משיב

טרמפ ב'תמורה' • שאלתם, העו"ד משיב

שאלה: כבעל רכב, האם מותר להסיע חברים לכולל תמורת השתתפות בהוצאות? האם יש הבדל בין יציאה מיוחדת ובין אם זה 'על הדרך'? ומה נכלל בהשתתפות סבירה שלא ייחשב כהסעת נוסעים בשכר? תשובה: בית המשפט קבע
עו"ד נועם קוריס: זהירות, לא אמרו לי…

עו"ד נועם קוריס: זהירות, לא אמרו לי…

לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת שחברת ספאם הפסיקה את פעילותה לאחר שעשרות רבות של תביעות ספאם שהוגשו באמצעותה נדחו לאור התנהלותה הבעייתית, ולאחר שבית המשפט המחוזי אישר את דחיית התביעות מסיבה זו. ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס: ערעור בגלגול שלישי, מתי בית המשפט העליון יפתח את דלתו בפעם השלישית ?

עו"ד נועם קוריס: ערעור בגלגול שלישי, מתי בית המשפט העליון יפתח את דלתו בפעם השלישית ?

השיטה המקובלת בישראל הינה שעל כל פסק דין ניתן לערער פעם אחת וזאת לאור שבעל דין רשאי לבקש ששופט נוסף יבחן את חוות דעתו של השופט הראשון ובכך גם ישתפרו כלל פסיקות בתי המשפט, לאור
עו"ד נועם קוריס: 2000 מקרים דומים בפני שופטים שונים, האם הפסיקות יהיו זהות ?

עו"ד נועם קוריס: 2000 מקרים דומים בפני שופטים שונים, האם הפסיקות יהיו זהות ?

ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס כותב על פרטיות ותביעות ייצוגיות בנושא ספאם (חוק התקשורת)
אתם שאלתם, העורך דין עונה

אתם שאלתם, העורך דין עונה

שאלה: נחקרתי לפני כשנה במשטרת ישראל וקיבלתי בדואר מכתב לפיו המשטרה החליטה שלא להמשיך ולחקור בעניין, מה בעצם זה אומר? תשובה: לאחר חקירה פלילית יכולות המשטרה או הפרקליטות להגיש כתב אישום או לגנוז את התיק
בעל העסק סירב להשיב את 'המקדמה'

בעל העסק סירב להשיב את 'המקדמה'

עו"ד נועם קוריס משיב לשאלות הקוראים - והפעם: כשבעל עסק מסרב להשיב 'מקדמה' במקרה של ביטול עסקה. מס רכישה על דירה שניה וגם: נחקרתי באזהרה ואיני יודע מה
לעובד שמורה הזכות לקבוע באיזו קרן יושקעו כספי הפנסיה – בלי לנמק

לעובד שמורה הזכות לקבוע באיזו קרן יושקעו כספי הפנסיה – בלי לנמק

שאלה: המעסיק שלי מפריש לכל העובדים במשרד פנסיה, לאותה קרן פנסיה שנקבעה על ידו. האם אפשר לדרוש מהמעסיק לעבור לקרן פנסיה אחרת? תשובה: לעובד שמורה הזכות לקבוע באיזו קרן פנסיה תיצבר הפנסיה המופרשת מהשכר, העובד
עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון דחה ערעור בגלגול שלישי

עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון דחה ערעור בגלגול שלישי

בית המשפט העליון דחה ערעור בגלגול שלישי שמקורו בפינוי פולשים ממקרקעין ציבורי, על רקע בניית הרכבת הקלה. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע עו"ד נועם קוריס: תקנון
עו"ד נועם קוריס: הסכמה חלקית בעתירת אבנר הררי ואחרים נגד רשות בתי הסוהר

עו"ד נועם קוריס: הסכמה חלקית בעתירת אבנר הררי ואחרים נגד רשות בתי הסוהר

בעתירה שהוגשה לאחרונה על ידי האסיר אבנר הררי, חמישה אסירים נוספים והאגודה לזכויות האזרח בישראל נגד רשות בתי הסוהר, הושגה בין הצדדים הסכמה לעניין ביקורי קרובי האסירים בבתי המאסר. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם
עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון חייב בחמשת אלפים ₪ הוצאות משפט בגין אי המצאה כדין

עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון חייב בחמשת אלפים ₪ הוצאות משפט בגין אי המצאה כדין

המערערים נדרשו להגיש תגובתם לבקשה שהגישו המשיבים למחיקת הערעור על הסף. הרקע להגשת הבקשה פורט בהחלטה מיום 14.8.2017, ובה נקבע כי על המערערים להתייחס בין היתר לטענת המשיבים בדבר אי המצאת כתבי בי-דין, אי קיום
עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון קבע- הליכי פשיטת רגל אינם "תכנית כבקשתך"

עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון קבע- הליכי פשיטת רגל אינם "תכנית כבקשתך"

העותר הגיש בקשה לפשיטת רגל ואז ביקש לחזור בו מבקשתו, בית המשפט העליון קבע שאין מדובר בתוכנית כבקשתך והותיר את פושט הרגל בהליך פשיטת הרגל. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים
עו"ד נועם קוריס: גניזת פרשת איקיוטק-  מתי יש לעדכן לפי חוק איסור לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: גניזת פרשת איקיוטק- מתי יש לעדכן לפי חוק איסור לשון הרע

כתבות וכותרות העוסקות במעצרים וחקירות פליליות אנחנו רואים לא מעט באתרי החדשות ובתקשורת כמעט בכל יום, חקירת המשטרה בעניינו של ראש עיר כזה ואחר, על מעצרו של איש העסקים התורן, חברי הכנסת, השר, ראש הממשלה
עו"ד נועם קוריס – השבת, הכרעת בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים

עו"ד נועם קוריס – השבת, הכרעת בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים

בית המשפט העליון קבע, כי "באזורי מגורים שבהם יש רוב מכריע לאוכלוסייה הדתית קיימות מגבלות על נסיעה בכלי רכב בימי שבת וחג, גם אם בעבר לא אלה היו פני הדברים משום שהרכב האוכלוסייה בהן היה
ביקורת על בית המשפט העליון וניכור הורי – אתם שאלתם, עורך הדין משיב

ביקורת על בית המשפט העליון וניכור הורי – אתם שאלתם, עורך הדין משיב

שאלה: שומעים בתקשורת כל הזמן ביקורות של בית המשפט העליון כנגד הכנסת והממשלה וביקורות קשות של הממשלה והכנסת נגד בית המשפט העליון, כל אחד טוען שהאחר מקצץ את סמכויותיו. על מה בעצם הויכוח?   תשובה:
עו"ד נועם קוריס – אזהרה! בית הדין הרבני נגד ניכור הורי

עו"ד נועם קוריס – אזהרה! בית הדין הרבני נגד ניכור הורי

בית הדין הרבני בנתניה, כבוד הדיינים הרב שניאור פרדס, הרב מיכאל עמוס, הרב חיים ו' וידאל הבהיר לאחרונה היטב, כי: לכל החפץ בבריאות נפש ילדיו לראות בפסק דינו  בתיק 292687/2 אות אזהרה והתראה ולימוד השכל
עו"ד נועם קוריס: הרבנות הראשית תשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ • משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים

עו"ד נועם קוריס: הרבנות הראשית תשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ • משגיחי כשרות לא יקבלו שכרם ישירות מבעלי העסקים המושגחים

כבוד המשנה לנשיאה השופט א' רובינשטיין מבית המשפט העליון הכריע בעתירה שהוגשה על ידי התנועה להגינות שילטונית, תוך שקבע שהעתירה שהוגשה בפניו הינה עתירה ראויה. ועוד כמה מאמרים שכתבתי: עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים
עו"ד נועם קוריס: מהו מחיר השפיטה על גרימת מוות ברשלנות?

עו"ד נועם קוריס: מהו מחיר השפיטה על גרימת מוות ברשלנות?

בימים אלו דן בית המשפט העליון בשלושה ערעורים בגלגול שני שהגיעו לפתחו בדבר העונש הראוי במקרה של גרימת מוות ברשלנות. המשותף לשלוש הבקשות – כל אחד מן המבקשים הורשע בבית משפט השלום בגרימת מוות ברשלנות,
פשטתי רגל והבנק מסרב להנפיק לי צ'קים – אתם שאלתם העו"ד עונה

פשטתי רגל והבנק מסרב להנפיק לי צ'קים – אתם שאלתם העו"ד עונה

שאלה: פניתי לעורך דין לצורך הגשת תביעה בסכום של אלפי שקלים, ומאחר ושכר טרחת עורכי הדין שנדרשתי לשלם היה גבוה יחסית, נאמר לי שאוכל לזכות בהחזר שכר הטרחה ובהוצאות משפט אם תתקבל תביעתי, איך בית

יום רביעי, 31 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס: העליון דחה עתירה נוספת נגד לשכת עורכי הדין

עו"ד נועם קוריס: העליון דחה עתירה נוספת נגד לשכת עורכי הדין
לשכת עורכי הדין סירבה לרשום את העותר כמתמחה לאחר שסיים את לימודי המשפטים והעותר פנה הן לבית המשפט לעניינים מנהליים והן לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, בעתירות בעניין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המלצות משטרה בתקשורת

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


בעתירה הלין העותר וביקש לבטל את סעיף 28 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, שקובע, כי כאשר לשכת עורכי הדין מסרבת לרשום מועמד כמתמחה, רשאי אותו מועמד לערער על כך לבית המשפט העליון. הסעיף בוטל לנוכח ההסדר החלופי שנקבע בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ולפיו ניתן להגיש על החלטה כזו עתירה מינהלית (ראו פרט 21(5) לתוספת הראשונה לחוק). לטענת העותר – אשר לשכת עורכי הדין סרבה לרשמו כמתמחה (ובעניין זה הוא אכן הגיש עתירה מינהלית, וזו תלויה ועומדת) – הסדר זה שלל את זכות הערעור שלו, זכות יסוד, בניגוד לדין
יש לדחות טענה זו. שינוי דפוס הביקורת השיפוטית על החלטתה המינהלית של לשכת עורכי הדין, כך שתתברר במסגרת עתירה מינהלית, ולא כערעור בזכות, אין בה פגם חוקתי. אם לא די בכך, טענה זו לוקה בשיהוי כבד בשים לב לשנים הארוכות שחלפו מאז נחקק התיקון לחוק.

בפי העותר טענות נוספות, לפיהן התיקון הביא להרעה במצבו, בכל הנוגע לתשלום האגרה. לפי תקנה 20(24) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, "ערעור לבית המשפט העליון על החלטת לשכת עורכי הדין לפי חוק לשכת עורכי הדין" פטור מתשלום אגרה. לפיכך, לפי ההסדר הישן היה ערעורו פטור מאגרה, בעוד שכעת – במסגרת עתירה מינהלית – אין הדבר כן. למעשה, כך נטען, תקנה זו הפכה ל'אות מתה', שכן אין כיום החלטה של לשכת עורכי הדין שניתן לערער עליה באופן ישיר לבית המשפט העליון. ברם, גם אם הצדק עם העותר, אין זה ברור מהו הסעד המבוקש על-ידו בשל כך, ומהו הביסוס המשפטי לו. העותר טוען כי מצב זה מחייב את המסקנה לפיה התיקון לחוק נעשה שלא כדין, מפני שקיימת חזקה כי המחוקק אינו מתעלם במסגרת הליך החקיקה מן התקנות הקשורות לסעיף החוק הרלבנטי, ואם הותיר את התקנה על כנה – הרי שהתיקון לחוק הוא "בעייתי עד בלתי חוקי". אין בידינו לקבל את התזה החוקתית הזו; תקנה כזו או אחרת, ישימה או בלתי-ישימה, אות חיה או מתה, אינה מקור נורמטיבי לביקורת חוקתית על חקיקת הכנסת. לגופה של אגרה אציין כי לעותר אין זכות קנויה להיפטר מתשלום אגרה, וגם בשינוי החקיקה בקשר לכך לא נפל פגם כלשהו המצדיק התערבות בית המשפט העליון..
לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף, וכך אנו מורים. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 31 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס: מהי ההשקעה הכי טובה לשנת 2018?

 אחרי שכתבתי כמה מאמרים על השקעות ובחנתי כמה הצעות להשקעה שכולנו רואים את הפרסומים שלהן כל הזמן, אני קורא לכם הגולשים להציע ולספר על הזדמנויות להשקעה שבהם נתקלתם.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


עו"ד נועם קוריס

בכמה כתבות שפרסמתי סקרתי כמה סוגי השקעות שאולי יכולות להתאים לחלק מאיתנו ואפילו הגעתי לכמה מסקנות לא סופיות בקשר לכמה מאפשרויות ההשקעה הנפוצות היום.
עכשיו אני קורא לכם הקוראים לספר לי על סוגי השקעות שפגשתם, בין אם השקעתם בסוף ובין אם לא, בין אם הרווחתם ואתם רוצים לחלוק את ההצלחות שלכם ובין אם עבדו אליכם ואתם רוצים שאחרים לא יפגעו כמוכם. מוזמנים לפנות אלי במייל כאן.

חשוב להבהיר, שאני ממש לא מייעץ לאף אחד ואולי גם יצא לי להשקיע בעצמי בהשקעה זו או אחרת, אז אנא תקפידו לא להתייחס למה שאני כותב בנושא כאל הצעה, יעוץ או שידול- כי זה לא!

בכתבה קודמת בנושא ציינתי שבאופן אישי, יצא לי לחוש בתחושה לא נוחה כלל, כאשר גוף השקעות מוכר הזמין אותי להשקיע אצלו בהשקעה בנדל"ן באמצעות שותפות מוגבלת רשומה, ולאחר שננקב בהצעה מועד הסיום של ההשקעה, או האקזיט בשפת המשקיעים המיומנים, הסתבר שבדיעבד הפרוייקט בנדל"ן לוקח יותר זמן משהיה צפוי, ונקודת היציאה של מההשקעה פתאום כלל לא הייתה לי עוד ברורה.


באופן עקרוני, אני רואה בעייתיות עם מרבית הצעות ההשקעה בנדל"ן בחו"ל ואני מניח שלפחות לגבי חלק מההשקעות המוצעות היום לציבור, בטח כמשקיעים פוטנציאליים כבר סיפרנו לכם איפה לא מומלץ להשקיע סכומים פנויים. למרות שיש אפיקים רצויים יותר. אפיקים שהם מסוכנים פחות, ובכל זאת יכולים להניב לכם תשואה נאה. חלקם ידרשו מכם עבודה, בגלל הביורוקרטיה. חשוב לזכור שמדובר בדעה כללית בלבד, והיא אינה מחליפה התייעצות עם בעלי מקצוע. הבחירה הסופית, כמו תמיד, חייבת להיות שלכם.

שוק ההון והבורסה הינם מטבעם בעלי סיכון, אבל הם עדיין אופציה מבוקרת, המפוקחת על ידי הרשות לניירות ערך, אין ספק שאם הסכום הפנוי בידיכם הוא 100 אלף שקל ומעלה, הרי ששוק ההון יכול לעניין אותכם במיוחד גם בגלל התשואות שהוא יכול להניב וגם משום שמדובר בהליך פשוט, לעיתים של לחיצת כפתור בלבד.

אבל, חשוב להזהיר – בעיקר למשקיעים לא מיומנים - כגודל הסיכוי כך גודל הסיכון. לכן, כשאתם חושבים על שוק ההון תעשו את זה באמצעות בית השקעות מוכר, יועץ השקעות מנוסה, ורצוי מצליח, שיפזרו את הסיכונים במגזרים שונים מחד – אבל שימו לב- יגבו ממכם עמלות לא מבוטלות מאידך.

מתן הלוואות חברתיות נתפס כתחום בטוח יחסית, בשנתיים האחרונות קמו גופים למתן "הלוואות חברתיות" כמו "בלנדר" הגופים האלה מציעים הלוואות לציבור הרחב (החל מ-4.5 אחוזים לשנה), והם אטרקטיביים גם למשקיעים, להם מבטיחים מינימום של כ 6 אחוזים לשנה - ריבית טובה בהרבה מכל השקעה במסלול בנקאי או מסלול שמרני בשוק ההון, רק חשוב לציין, שמתוך התשואה המובטחת עוד  גובות הפלטפורמות עמלות, כך שלפחות מניסיוני, נותר בידי המשקיע לאחר גם הפקדה ל'קרן הביטחון' המוצעת על ידי האתר, תשואה של פחות מ 4%.

פתרון אפשרי נוסף הנו רכישת חניה והשכרתה, לאחרונה נמכר מקום חניה בבניין משרדים הסובל ממצוקת חניה כמו כל מרכז תל אביב, בכ-160 אלף שקל, והוא מושכר ב-900 שקל לחודש – תשואה ברוטו של כ- 7 אחוזים.

הבעיה היכולה לצוץ– חניות למכירה בבנייני משרדים בתל אביב הן מצרך נדיר. ככל שמתקדמים אל ערים אחרות במרכז ניתן לרכוש חניות בבנייני משרדים גם ב-40 עד 50 אלף שקל ולהשכירן ב-400-300 שקל לחודש ואף להשיג תשואות גבוהות יותר. איפה מוצאים חניות למכירה? בלוחות הנדל"ן באינטרנט, אצל מתווכים העוסקים בנדל"ן מסחרי וכו'.חשוב לומר,. שעל פי החוק אסור להעביר חנייה רשומה בטאבו לידיים אחרות (שכן היא חלק ממבנה המגורים), בנוסף מדובר בעסקת מקרקעין לכל דבר ועניין ולכן היא חייבת במס רכישה, הסכמים מפורטים ואם מדובר בעסק, גם בתשלום מע"מ.

אפשרות נוספת אשר יכולה להיחשב בטוחה, הינה הלוואה להאצת צמיחה של עסקים יציבים וקיימים, ללא מתווכים ופלטפורמות, והמדובר בהשקעה שיכולה להניב בין 8% ל 10% אחוזי ריבית לשנה, בצורת תשואה מובטחת ומגובה בערבויות, ובתשלומים קבועים וידועים מראש, אשר מאפשרים למשקיע שליטה בהשקעתו.


כתבה זו אינה מהווה ייעוץ או המלצה לביצוע השקעות ואשמח אם תספרו לי במייל על כל הצעת השקעה מעניינת שאתם רוצים להציע או שבה נתקלתם, ושלא סקרתי כאן.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שבת, 23 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס: סיפורו של דו"ח חניה, שלוש ערכאות וכמעט 20 שנה

עו"ד נועם קוריס: סיפורו של דו"ח חניה, שלוש ערכאות וכמעט 20 שנה
בית המשפט העליון דן לאחרונה ודחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כב' השופטת מ' סוקולוב מיום 18.10.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט העמית מ' בן-חיים), בע"א 39527-06-17, מיום 10.07.2017, שם נדחתה בקשתו של העותר להאריך את המועד להישפט על הודעת תשלום קנס, מיום 10.05.1998.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


סיפור המעשה החל ביום 10.05.1998, אז נרשם דו"ח חנייה, הכולל הודעת קנס, אשר הוצמד לרכבו של המבקש. ביום 17.11.1998, הועברה הודעת תשלום הקנס, על שמו של המבקש, למשלוח בדואר. אישור על מסירת הודעת תשלום הקנס הומצא על ידי המשיבה 1, עיריית רמת גן (להלן: המשיבה). הודעת תשלום הקנס נשלחה אל המבקש, על פי כתובת בעל הרכב, כפי שהיא מופיעה במשרד הרישוי. ביום 23.02.1999, הפכה הודעת תשלום הקנס לחלוטה, בהתאם לחוק. ממועד זה ואילך, פעלה המשיבה, בהתאם לתצהירה, לשם גביית החוב, הן באמצעות משלוח מכתבי דרישה והתראה והן באמצעות "משלוח עיקולים". המבקש הודה, במסגרת תכתובת עם המשיבים, כי כבר בשנת 2001 נודע לו מהמשיבה על קיומו של החוב, ובשנת 2007, הובהר לו כי טענותיו לעניין תשלום הקנס נדחו, וכי המשיבה תמשיך בהליכי גבייה כנגדו. למרות זאת, לא פנה המבקש לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה כלשהי בעניין החוב. יש לציין, כי המבקש פנה לערכאות אחרות, ובקשותיו נמחקו ונדחו בשל חוסר סמכות עניינית.

רק ביום 19.06.2017, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להישפט בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן. בהחלטתו, מיום 10.07.2017, דחה בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשתו זו של המבקש, בקובעו כי הוא לא שוכנע כי מתקיימת, בנידון דידן, סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש לדיון במשפטו. בית המשפט לעניינים מקומיים הבהיר, כי על יסוד הנאמר בתצהירה של הגב' אורית רונן, המשמשת כפקידה במחלקת הפיקוח והחניה בעיריית רמת גן, ניתן לקבוע כי בוצעה מסירה כדין של ההזמנה לדיון, כאשר חזקת המסירה, הקבועה בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974 (להלן: תקנות סדר הדין הפלילי) לא נסתרה. נקבע, בהקשר זה, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי הוא לא קיבל את ההודעה בדבר מועד הדיון וההזמנה לדין, "מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". בית המשפט לעניינים מקומיים הוסיף וקבע, כי "ניתן היה לצפות מן המבקש, עו"ד בהשכלתו, לצרף לתצהירו את הרישומים במשרד הרישוי המעידים על הכתובות שלו – וזאת לא עשה". לאחר זאת, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי הוא שוכנע שהמבקש היה מודע, למצער, מיום 12.06.2001, לעובדה כי נרשם לחובתו דו"ח חניה, אך הוא נמנע מלנקוט בצעדים של ממש, על מנת לבטל את הרשעתו ואת גזר הדין שניתנו בהיעדרו. לאור האמור, הטעים בית המשפט לעניינים מקומיים, כי בנסיבות אלה, אין לראות בהמשך ההליכים שננקטו נגד המבקש, בבחינת עיוות דין שנגרם לו, כמשמעו בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. בית המשפט לעניינים מקומיים הוסיף וקבע, כי ממכתבו של המבקש אל המשיבים 2, מיום 30.10.2007, ניתן להבין כי בסמוך למועד זה, הומצא לו פסק הדין, ומשכך, "שומה היה על המבקש, כמתבקש מסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי לעתור לביטולו – בתוך 30 יום". בית המשפט לעניינים מקומיים, הוסיף עוד, כי "אין ספק כי המבקש פעל בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר בהגשת בקשתו להישפט רק בשנת 2017".
לאחר זאת, ציין בית המשפט לעניינים מקומיים, כי כל טענת התיישנות שהועלתה מצד המבקש, חורגת מתחום סמכותו העניינית, ואולם, "אין להקל ראש בטענות המבקש באשר לשיהוי הלא זניח שבו החלו המשיבים לנקוט נגדו הליכי גביה", וכי לא הייתה, לכאורה, כל מניעה כי המשיבים ינקטו נגד המבקש הליכי גבייה עוד בשנת 2000. על יסוד האמור, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי "בשלב זה, ועד למתן החלטה אחרת, רשאים המשיבים לגבות מן המבקש את הסך של 300 ₪ בלבד". אשר לשאלת ההוצאות, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי המשיבים יגישו לבית המשפט פירוט ותיעוד של סכום ההוצאות שנצבר לחובתו של המבקש, וכי הלה יהיה רשאי להגיב על הפירוט האמור.

ביום 18.09.2017, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי אין לו סמכות להידרש לסוגיית הוצאות הגבייה, ומשכך ביטל את החלטתו, מיום 10.07.2017, בנושא זה בלבד. בהמשך, הגיש המבקש לבית המשפט לעניינים מקומיים, בקשה לעיין מחדש בהחלטתו, מיום 10.07.2017, אשר נדחתה, ביום 18.09.2017.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים, לדחות את בקשתו להארכת המועד להישפט על הודעת תשלום הקנס, ולאחר שהאזין לטיעוני הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. בפתח פסק דינו, ציין בית המשפט המחוזי, כי "הבקשה נשוא הערעור הוגשה בשיהוי קיצוני, בלתי סביר, ובלתי מובן של כ-16 שנים. המשיבה צירפה תדפיס של עשרות מכתבי התראה שונים ועיקולים שנשלחו למערער [למבקש] משנת 2001 ועד סוף שנת 2016. למרות ההליכים הללו, לא טרח המערער [המבקש] במהלך כל השנים להגיש את בקשותיו כדין". בהמשך, קבע בית המשפט המחוזי, כי לזכות המשיבה עומדת חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, וכי המבקש לא הצליח לסתור חזקה זו. בית המשפט הוסיף וקבע, כי המבקש לא הוכיח כי הוא לא קיבל את ההודעה על מתן הדו"ח, בנסיבות שאינן תלויות בו, בהתאם לדרישת המחוקק; זאת, חרף ניסיונותיו של המבקש לגלגל על המשיבה את נטל ההוכחה המוטל עליו. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי קבע כי יש ממש בטענת המשיבה, לפיה יש להטיל על המבקש תשלום הוצאות, ו"לו רק מהטעם שבטיעוניו בעל פה, הכפיש המבקש הן את משרדה של ב"כ המשיבים והן את בית המשפט". לאחר זאת, אימץ בית המשפט המחוזי את קביעותיו של בית המשפט לעניינים מקומיים, בדבר חוסר סמכותו לדון בטענות הנוגעות להתיישנות העונש, כמו גם בנושא הליכי הגבייה. לאור האמור, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, וקבע כי המבקש ישלם למשיבים הוצאות דיון בסך 1,000 ₪.
נועם קוריס


בגלגול השלישי בפני בית המשפט העליון, טען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את הבקשה להארכת מועד להישפט על הודעת תשלום הקנס, מיום 10.05.1998. במסגרת הבקשה, חזר המבקש על מרבית טענותיו, כפי שנטענו בפני הערכאות הקודמות. בין היתר, טען המבקש לקיומם של שיקולי צדק המצדיקים את התערבותו של בית המשפט העליון. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי עת התעלם מטענותיו בדבר חוסר מקוריותו של תדפיס המשלוח, על פיו נשלחה הודעת תשלום קנס חדשה ביום 09.11.1998; ומשקבע כי המבקש "שקט על שמריו ולא הגיש בקשה להישפט סמוך לידיעתו מיום 12.06.2001 על קיום הדו"ח". המבקש הוסיף וטוען, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא ייחס משקל מספיק לתום ליבו של המבקש; לטענתו כי הוא לא ביצע את עבירת החנייה; להתנהלות המשיבים, אשר הביאה את המבקש "לידי תובנה כי המשיבים ביטלו את הדו"ח"; ול"סיבה המוצדקת לכך שהמבקש לא ידע על הדו"ח אלא לאחר יותר משלוש שנים, ומעת שנודע למבקש על הדו"ח ביקש לבטל את הדו"ח או כי יש לו זימון למשפט". לטענת המבקש, לא התקיימו התנאים לגיבושה של חזקת המסירה כדין, ולפיכך לא קמה כלפיו החובה לסתור חזקה זו. בהמשך, טוען המבקש לקיומה של שאלה משפטית, שהיא לשיטתו בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינו הפרטי. שאלה זו, נוגעת למעמדו של "תדפיס פלט פנימי בדבר משלוח דברי דואר רשומים", והאם תדפיס זה מקיים את חזקת המסירה כדין, לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי. לאור האמור, גרס המבקש כי יש ליתן לו רשות ערעור, לקבל את ערעורו לגופו, להורות על ביטול פסקי הדין של הערכאות הקודמות, תוך קביעה כי המשיבים לא הוכיחו את עצם קיומה של העבירה נשוא הדו"ח, ולחילופין, שלא ביצעו מסירה כדין של הודעת תשלום הקנס, בתוך התקופה הקבועה בחוק. לשיטתו של המבקש, על בית המשפט לקבוע כי העבירה נשוא הדו"ח התיישנה, וכי הדו"ח בעניינו של המבקש בטל ומבוטל.

בית המשפט העליון דחה כאמור את הטענות בנוגע לדו"ח החניה, וקבע שכלל ידוע הוא, כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה רחבת היקף, אשר חורגת מעניינם הפרטי של הצדדים להליך; או למקרים בהם מתעורר חשש ממשי מפני עיוות דין מהותי או אי צדק שנגרם למבקש (רע"פ 5244/17 תורג'מן נ' מדינת ישראל (12.09.2017); רע"פ 6869/17 פילברג נ' מדינת ישראל (11.09.2017); רע"פ 5995/17 כהן נ' מדינת ישראל (5.09.2017)). לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על צרופותיה, הגעתי לידי מסקנה, כי הבקשה אינה עומדת באמות המידה האמורות, וכי מדובר בעניינו הפרטי של המבקש, הא ותו לא. לטעמי, גם אין מתעורר חשש לעיוות דין או לחוסר צדק מהותי שנגרם למבקש. זאת ועוד, טענותיו של המבקש לגבי מקוריות תדפיס משלוח הודעת התשלום בדואר, כמו גם בעניין עמידת המשיבים בחזקת המסירה, מופנות כלפיו ממצאים שבעובדה, שנעשו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים, וכידוע הוא כי ערכאת הערעור איננה נוטה להתערב בממצאים מעין אלה, שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית (רע"פ 8971/15 כל בו חצי חינם בע"מ נ' מדינת ישראל (27.01.2016); ע"פ 7066/13 אלמליח נ' מדינת ישראל (08.12.2017)). ביתר שאת אמורים הדברים, שעה שמדובר בערכאת ערעור "בגלגול שלישי" (רע"פ 157/16 פלוני נ' מדינת ישראל (14.1.2016) ; רע"פ 117/16 מעווד נ' מדינת ישראל (11.1.2016)).

בית המשפט אף ציין, כי חרף ניסיונותיו של המבקש לעטות על בקשתו כסות של שאלה משפטית עקרונית, הרי שהיא נסובה על עניינו הפרטי, וזאת בלבד. בנוסף, חלקן הנכבד של טענות המבקש, כבר הועלו בפני בית המשפט המחוזי, אשר התייחס אליהן בפסק דינו, ומשכך, נראה כי הבקשה מהווה ניסיון לערוך מעין "מקצה שיפורים" לתוצאת הערעור, ניסיון שאין להיעתר לו (רע"פ 460/17 אבו הדואן נ' מדינת ישראל (20.03.2017); רע"פ 7665/16 א. סביח למסחר כללי בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התמ"ת (14.11.2016)). די בטעמים אלו, על מנת לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך ההדגיש בית המשפט העליון, כי גם לגופו של עניין אין לקבל את השגותיו של המבקש. אשר לטענתו העיקרית של המבקש, לפיה היה מקום להאריך את המועד, על מנת שיוכל להישפט על הודעת תשלום הקנס, ולחילופין לבטל את דו"ח החניה בעניינו. שכן אין חולק כי המבקש ידע על קיומו של הדו"ח נשוא החוב הקיים בעניינו כבר בשנת 2001. המבקש ניהל התכתבויות רבות עם המשיבה, הן בשנת 2001 ובהמשך משנת 2007 ואילך, ולמרות זאת, נמנע המבקש מלפנות לבית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה להארכת מועד או בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו. משלא עשה כן המבקש, מבעוד מועד, אין לו אלא להלין על עצמו. דברים אלה נאמרים ביתר שאת, כאשר מדובר במבקש שהוא עו"ד במקצועו. ממילא, הקביעה, לפיה המסמכים שצורפו על ידי המשיבה מבססים את חזקת המסירה, אשר כאמור, לא נסתרה, נעשתה לאחר בחינת התשתית הראייתית שהוצגה בפני הערכאות הקודמות.

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה