יום שני, 17 ביולי 2017

עו"ד נועם קוריס - על זכויות בחניה בבתים משותפים

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק, עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'
בלינקדין נועם קוריס
נועם קוריס  בקפה דה מרקר

רכישת חניה בבית המשותף/ עו"ד יפית לוי

החוק המסדיר את העניין:-
חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 ( להלן: “החוק")

האם בעל דירה בבניין משותף יכול לקנות חניה מהשכן ?
מכירה ורכישה של חניה בבניין הרשום כבית משותף – אפשרית רק בין בעלי דירות באותו הבניין.

תשריט בית משותף:-
לצורך רישום בית כבית משותף, נדרש, בין היתר, להגיש תשריט של הבניין המפרט את כל הדירות, ואת ההצמדות לכל דירה בבניין.
כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

מהי הצמדה לדירה ?
מי שרוכש דירה בבית משותף, רוכש גם חלק מהרכוש המשותף, ובנוסף גם חלקים מסוימים מהרכוש המשותף המוצמדים לדירה שרכש.
הצמדה יכולה להיות של חצר, מחסן, גג, חניה.
כל הצמדה מסומנת בתשריט באות ובצבע, לרבות שטחה.

צו רישום בית משותף:
בהתאם לתשריט ניתן צו לרישום הבניין כבית משותף.
בצו זה מופיעה טבלה של כל הדירות בבניין, גודל כל דירה, מיקום (קומה) וכן ההצמדות לכל דירה.

מכירת חניה בין בעלי דירות בבניין הרשום כבית משותף – האם זאת עיסקה במקרקעין ?
מכירת חניה בין בעלי דירות בבית משותף למעשה היא עיסקה במקרקעין – לכל דבר ועניין, עבורה יש לשלם מיסים - מס שבח ומס רכישה.

מיסוי מכירת/קניית חנייה בבית משותף:
המיסים בעסקה זאת הם נגזרת של מחיר החניה.
באשר למס שבח – נגזרת לשבח (רווח) שנוצר מיום רכישת החניה  ועד למועד מכירתה כעת.

האם ניתן לקבל פטור ממיסים בעיסקה לרכישת/מכירת חניה בבית משותף ?
לא ניתן לקבל פטור מתשלום המיסים, בגין עיסקת מקרקעין זאת.
היות ולא מדובר ברכישת דירה אלא רק בחלק מהמקרקעין המוצמד לדירה.

עיסקה למכירת/רכישת חניה – טעונה הסכם בכתב:
המדובר בעיסקת מקרקעין, לכל דבר, ומשכך לפי דרישות החוק נדרש הסכם כתוב המגדיר את כל התנאים בעיסקה. (מיקום החניה, שטחה, סכום ותנאיי תשלום ועוד).

האם יש לדווח על העיסקה לרשויות המס ?
לאחר חתימת ההסכם, חובה לדווח ללשכת מיסוי מקרקעין האזורי על העיסקה, לא יאוחר מ – 50  ימים ממועד חתימת ההסכם.

רישום החניה על-שם הקונה:-
נדרש לתקן את מסמכי רישום הבית המשותף, כך שהחניה שנקנתה תוצמד לדירתו של הקונה, וכן לפעול לרישום החניה ע"ש הקונה בטאבו.


           
יפית לוי , עו"ד ומגשרת
רחוב בן גוריון 19, בני ברק (קומה 2)
050-7680636
פקס': 077-3179176


עו"ד נועם קוריס
נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

יום שני, 3 ביולי 2017

עו"ד נועם קוריס- חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס- חטפנו תביעה ייצוגית במיליונים. מה עושים ?

עו"ד נועם קוריס הנו בעל תואר מאסטר במשפט מטעם אוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

לא מעט חברות ואנשים מגיעים אל משרדי בשנים האחרונות, לאחר שהוגשו נגדם תביעות ייצוגיות במיליוני שקלים לפי תיקון 40 לחוק התקשורת, הידוע כחוק הספאם או חוק דואר הזבל, לעיתים מוצאים עצמם אנשים או חברות מתמודדים עם תביעות של מיליונים, רק בגלל משלוח סמס או מייל שנשלחו לא בהתאם לחוק (או אפילו כן בהתאם לחוק) ובכל מקרה ללא כוונה רעה.

זה מאוד לא נעים לקבל בדואר או עם שליח מעטפה עם תביעה במיליונים, שבכלל לא דמיינו שתגיע אבל הניסיון מלמד שברוב המקרים אפשר להגן היטב מפני תביעות מהסוג הזה, ואפילו לקבל מהתובע את הוצאות המשפט, בגין תביעות שלא הוגשו כראוי.

מנגנוני החקיקה בעולם בנושא הודעות מייל פרסומיות (ספאם) התחלקו לשתי שיטות, שיטת ה- OPT OUT בארה"ב המאפשרת למפרסם לשלוח הודעות פרסומיות מיוזמתו לכל כתובת כל עוד לא ביקשוו שיחדל, לבין שיטת ה- OPT IN האירופאית המחייבת את בקשת הנמען מראש, לקבל הודעות פרסומיות.

בישראל נחקק בין כלאיים המאמץ לעיתים את שיטת ה- OPT OUT האמריקאית ולעיתים את שיטת ה OPT IN האירופאית.

ברוב המקרים, בחר המחוקק הישראלי לחייב את המפרסמים לקבל אישור אקטיבי מנמעני רשימותיהם ובאחרים קבע המחוקק ברוח ה- OPT OUT, שהמפרסמים יהיו רשאים לשלוח פרסומות לנמענים אף אם לא ביקשו זאת, ובלבד שתהא לנמענים אפשרות להודיע על רצונם להיות מוסרים מרשימת התפוצה.

אף בהצעות החוק השונות הוגדרו מטרות החוק כמניעת משלוח הודעות המוניות בלתי מוזמנות או בלתי רצויות, ולא למניעת כאלו שהוזמנו מראש על ידי הנמענים.

מצ"ב מאמרו של הח"מ, (פורסם ב themarker) ביום 14.12.2010

נועם קוריס עורכי דין
עו"ד נועם קוריס


אכן, בהצעת החוק הסופית (פורסם ברשומות 20.06.2005 בע"מ 886), נותר הפתיח של דברי ההסבר דומה למקורותיו ונצמד לרצון המחוקק האמיתי, הנוקט במילים: "תופעת ההפצה ההמונית של הודעות פרסומת בלתי רצויות..."

לציין, שגם בהחלטה בת.צ 10-09-33648  אנטולי מוחיילוב נגד פרטנרצוטטה כבוד השופטת מיכל אגמון מבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין דומה, הנוגע לתובע שכה 'מיהר' לבית המשפט, עד שלא פנה ולו פעם אחת קודם לכן אל הנתבעת:

"קשה לקבל את טענתו כי לא ידע כיצד לבטל את התוכנית. טענותיו של התובע הן טענות סרק במובן שלא טרח להתקשר ולו בשיחת חינם ...".

נזכיר לעניין המכשיר הייצוגי, שתפקידו העיקרי של ההליך השיפוטי- של כל הליך שיפוטי- הוא להגשים את הזכויות המהותיות של המעורבים בסכסוך שההליך המשפטי נועד להסדיר (ע"פ 639/79 אפללו נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561,575 וראה גם-  17Isr. L. Rev. 467. 471 S. Godstein,”Infiuences of Constitional Principles on Civil Procedure in Israel

עניין זה הוא מן ההכרח, שכן כביטויו הקולע של פרופ' דבורקין אנו 'לוקחים זכויות אלו ברצינות'
R. Dworkin. Taking Rights Seriously (Harvard University Press.)(1877)

לכן, יש על כך הסכמה כללית, גם לפי הגישות המסורתיות, וגם לפי הגישות מהעת הזו (ראו: ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית (ירושלים, תשנ"ט) 55 ואילך (לגישות המסורתיות), ו- 68-699 (לגישות החדשות), כן ראו: א. ברק: שופט בחברה דמוקרטית (אונ' חיפה, 2004), 407.

דיני התובענות הייצוגיות אינם מבקשים לשנות מעקרון זה, הם אינם מבקשים- למשל – ליתן פיצוי למי שלא זכאי לו. כדברי בית המשפט בבש"א (מחוזי, ת"א) 26685/06 כהן נ' רדיוס שידורים בע"מ, תק- מח 2009(2) 6020, או להתערב במקום בו לא נוצר בהעדר הפעלת כלי התובענה ייצוגית "כשל שוק":

Mace V. Van RU Crredit Corp 109 F.3d 338, 344 (7th Cir. 1997):

“The policy at the very core of the class action mechanism is to overcome the problem that small recoveries do not provide the incentive for any individual to bring a solo action prosecuting his or her rights.”

אם נתמקד מעט יותר בדינים הספציפיים המושלים במאטריה, נכון יהיה להתחיל בתזכורת, כי בבואו לבחון בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית "נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי להכרעה לטובת התובעים" (ע"אא 6343/95 אבנר נפט וגז בע"מ נ' טוביה אבן, פ"ד נג(1) 115, 118. צוטט בהסכמה: רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' הוארד רייס, פ"ד נט(5) 701, 710).

החוק והפסיקה מונים שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לאישור תובענה כייצוגית, ובהם:

א.      קיומה של עילת תביעה אישית. (ס' 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).

ב.      כי התובע מייצג בדרך הולמת את חברי הקבוצה כולה. (ס' 8(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות).

ג.       כי ישנן שאלות משותפות מהותיות לקבוצה גדולה, וכי יש אפשרות סבירה ששאלות משותפות אלה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (ס' 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

ועוד תנאים מתנאים שונים (נעמוד על הדברים בפירוט בהמשך), כאשר נטל הראיה להוכחות התקיימות התנאים הדרושים לשם אישור תובענה כייצוגית- מוטל על המבקש להיות תובע ייצוגי (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 329. ונטל זה אינו קל ערך:

-          נאמר, כי בפני מבקש האישור ניצב "רף גבוה", והוא "להראות כי טובים סיכוייה של התביעה להצליח" (כבוד השופטת חיות בת"א (מחוזי, ת"א) 21699/00 שוטוגיאן נ' עיריית ת"א, תק – מח 2003(1) 309.)

-          הודגש, שעל המבקש להראות- "כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי, שעילתו טובה" (רע"א 8268 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276, 292).

-          והוטעם, כי "על המבקש להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית הנטל להוכיח כי יש לו לכאורה סיכוי סביר להצליח בתובענה... נטל זה המוטל עליו הינו נטל הוכחה מחמיר יותר מהרגיל" (בש"א (מחוזי, חיפה) 15033/04 בריותי נ' פרופורציה פי. אם. סי בע"מ, תק- מח 2005(2) 6162)

ראו גם: Miles v. Merrill Lynch & Co., 471 F.3d 23(2nd Cir., 2006ׁׁׁ

הלכות אלו המקובלות כאמור בעולם, אשר מקורן בארה"ב ואשר הדינים בהן שימשו השראה למחוקק הישראלי (הצעת חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, הצ"ח 234, תשס"ו, 256) מלמדות על הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנקוט, טרם יעביר דרך הפרוזדור תביעות סרק ייצוגיות, שלא ראויות לעבור בסינון הדק שנקבע בדין, לכלי רב עוצמה זה.

למשל, היה זה השופט פוזנר (Posner), שקבע ב- Culver v. City of Milwaukee, 277 (F.3d 908 7th Cir., 2002), כי:

“The class action is an awkward device, requiring careful judicial supervision

ודברים דומים נאמרו גם בהלכת Smilow v. Southwestern Bell mobile Systems, 323 F.3d 32 (1st Cir. 2003)

“A district court must conduct a rigorous analysis of the prerequisites established by Ruke 23 before certifying a class”

נועם קוריס

לא רק ברמה הפדרלית הלכה זו השתרשה כהלכה המחייבת, גם ברמה המדינתית בארה"ב השתרשה הלכה זהה, למשל בית המשפט העליון של טקסס קיבל ערעור על בית המשפט לערעורים של טקסס וביטל אישור שניתן להכרה בתובענה כייצוגית, משום הנימוק-

“We hold that the trail court failed to perform the rigorous analysis that class certification requires and abused its discretion in certifying the class” (State Farm v. Lopez, 156 SW 3d 550(2004)

ובית המשפט שם הוסיף והדגיש, כי:

“The order refiects the ‘certify now and worry later’ approach that we firmly rejected in Bernal and ignores the ‘cautious approach to class certification’ that we have deemed ‘essential’ ”.

טעמה של הלכה משולשלת זו, המצווה לצלול אל עומק המקרה, לעשות זאת בזהירות יתרה, ותוך הטלת נטל מוגבר על המבקש- הוא גלוי וידוע.

המכשיר המכונה "תובענה ייצוגית" כולל בחובו, לצד יתרונותיו, גם סכנות לא מעטות (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774, 784, ע"א 2967/95 מגן וקשת נ' טמפו תעשיות, פ"ד נא(2) 312, 322-324.

התובענה הייצוגית עלולה לפגוע בחברי הקבוצה המיוצגים 'בעל כורחם', עמדתם לא נשמעת, שיקול דעתם אינו בא לידי ביטוי, ואף על פי כן- תוצאות ההליך תהווה מעשה בית דין נגדם. בכך יש לא רק פגיעה בזכות הטיעון של קבוצה גדולה של אנשים, אלא גם בקנינם. אך אנו יודעים, כי : "זכין אדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" (כתובות, יא, א).

מכשיר התובענה הייצוגית עלול להיות מנוצל לרעה על ידי תובעים המבקשים להגישה, בלא שיש טעם ממשי בבקשתם (מבחינתם). כפועל יוצא, במקום השגת התכלית של יעול ההליך המשפטי, התובענה הייצוגית הופכת את ההליך למסורבל ללא תכלית. במקרה הגרוע עוד יותר- המדובר במכשיר ליצירת לחץ לא לגיטימי על הנתבע, לשם עשיית רווחים ' אישיים' (להבדיל מרווחים לקבוצה).

 מכשיר התובענה הייצוגית, גם כאשר הוא מופעל בתום לב, ועל אחת כמה כאשר הוא מופעל בחוסר תום לב, עשוי לכלול בחובו פגיעה לא מוצדקת בנתבע, הנאלץ להתגונן כלפי תביעה שלא תמיד הוא יודע את היקפה, ובלא שיש מחויבות מצד התובעים 'המיוצגים' לשלם את הוצאותיו.

ועוד הדגש, כי "תביעות סרק ייצוגיות עלולות גם לפגוע במשק בכללותו על ידי השקעה מיותרת של משאבים גדולים ובזבוז, וכן בהגדלת פרמיות ביטוח המגולגלות על הציבור בכללותו לצורך התגוננות מפני סיכונים כאלו" (כבוד השופטת פרוקצ'ה בהמ' (מחוזי, י-ם) 3504/97 סוסינסקי נ' בזק, תקדין מחוזי 98(2) 2017.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום שישי, 30 ביוני 2017

עו"ד נועם קוריס – על וואלה, הימורים ומשטרת ישראל

עו"ד נועם קוריס –  על וואלה, הימורים וכמו כולם

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

השבוע פנה אלי לקוח קבוע שלי והתייעץ איתי לגבי איזה עניין, הוא אמר לי שהוא "רוצה לוודא" שמותר לו לעשות איזה משהו שלדבריו "כולם עושים".

לאור חיסיון של יעוץ עו"ד לקוח, בואו נאמר, שהוא התייעץ איתי לגבי סוג של פרסום באינטרנט, ולא אכנס כאן יותר לעומקו של יעוץ, רק אציין שמייד הסברתי לו את האיסור, ואחרי שניסה להתעקש גם שלחתי לו בווטסאף, גם את נוסח החוק הרלוונטי.

תקשיבו, זה עדיין לא שכנע אותו, הוא התקשר אלי ונתן לי דוגמאות של אחרים שמפרסמים בצורה שבה הוא רוצה לפרסם, לדבריו.

הוא אפילו שלח לי בווטסאף, פרסום קצת דומה למה שהוא תיאר, של מישהו אחר.

בכל מקרה, ההתעקשות שלו פתאום הזכירה לי לקוח אחר, שבשנת 2005 הפעיל את אחד מאתרי האינטרנט הגדולים והמובילים בישראל וביקש "רק לוודא" איתי, שגם לו מותר לפרסם הימורים בחו"ל, כמו בוואלה, נענע ו MSN.

אז דרך אגב, באמת בכל האתרים הגדולים היו המון פרסומים ובאנרים שהובילו לאתרי הימורים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
אז מכוון שלא הכרתי היטב את התחום, עשיתי קצת בדיקות של החוקים השונים, וראיתי שחוק העונשין, בסעיף 224 וב סעיף 227, שאומר כך:
 "השתתפות בעריכת הגרלות והימורים
227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו  מאסר שנה אחת כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(33)."
אוסרים על פרסום הימורים בישראל, למיטב הבנתי ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של הימורים אלו, זה גם מה ששלחתי לו.

אני זוכר שהוא ממש התאכזב, אולי הוא אפילו כעס, לאתרים כמו וואלה, נענע, MSN היה כבר אז יעוץ משפטי מהמשרדים הנחשבים בישראל. "איך הם מפרסמים?" הוא הקשה אלי.

"אתה עו"ד, תעשה שגם אני אוכל לפרסם כמוהם!"

זה היה מאוד מתסכל, הרי לאתרי הענק האלו, שבבעלות מיקרסופט וואלה תקשורת ונענע יש יועצים משפטיים ידועים, והנחתי שמפעילי האתרים התייעצו עימם, ואפילו הלקוח שלי התעקש ושאל אותי, מה הבעיה "לשעות כמו כולם", ורק אני לא מצאתי איך לאפשר ללקוח שלי לפעול לפי שאיפותיו העיסקיות, ובמסגרת החוק.

אני זוכר שחפרתי וחפרתי וממש ניסיתי למצוא פתרון חוקי ואז פתאום אחרי כמה ימים הלקוח שלח לי סמס עם המילה "תודה!" ועוד כתבה על כך שמשטרת ישראל פשטה על משרדי וואלה, וחקרה חשודים, ותפסה חומרים- והכל בגלל פרסום הימורים לא חוקיים ובדיוק אותם הבאנרים.

אחרי זמן קצר גם פורסם, שהמשטרה פשטה על משרדי נענע, MSN, וספורט און ליין. הנה זה עדיין מופיע כאן:

http://www.haaretz.co.il/misc/1.1067681
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194450,00.html

אז לא עקבתי אחר כך על הפרשה של ההימורים בוואלה, ולא בדקתי האם העמידו מישהו לדין בעניין, אבל אין לי ספק שהיום כבר אף אתר גדול לא מפרסם הימורים בצורה לא חוקית.

עכשיו מה שנשאר לי זה לחזור שוב אל הלקוח שלי מעכשיו 2017, ולהסביר לו את דעתי על "כולם עושים" ו"כמו כולם".


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, וואלה, הימורים, משטרת ישראל, כמו כולם

יום שני, 26 ביוני 2017

עו"ד נועם קוריס – המוסר והשאילתא של ח"כ יואל חסון

עו"ד נועם קוריס – בוזי' תתפטר ! המוסר והשאילתא של ח"כ יואל חסון

ח"כ יצחק הרצוג תתפטר ! את זה עדיין לא שמענו מח"כ יואל חסון, חבר הכנסת מטעם המחנה הציוני, שבין היתר מתהדר בתואר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

לא מזמן פנה ח"כ יואל חסון אל שרת המשפטים אילת שקד בשאילתא ישירה ודרש הבהרות, הכיצד עו"ד שנחקר במשטרה באזהרה ממשיך לשמש כעו"ד ?!

הכיצד מישהו שעלו נגדו חשדות, אפילו עדיין לא הובררו חשדות אלו, או אפילו הובררו והופרכו, יכול להמשיך לעסוק במקצוע עריכת הדין ?

לאחר שראיתי את השאילתא של חסון פניתי אליו במייל ושאלתי אותו איך אדם כמוהו שמעשיו משליכים על מיליוני אנשים במדינת ישראל מבקש משרת המשפטים לפגוע בחופש העיסוק של אנשים כה רביםם ולהתעלם לחלוטין מחזקת החפות.

מטעמו של ח"כ חסון ענתה לי אור קשת, היועצת הפרלמנטרית החביבה של חבר הכנסת,  והסבירה שח"כ חסון "לא הכריע" בשאלה שהעלה בשאילתא, "הוא רק שאל".

אז אני רק שואל, ח"כ הכנסת יואל חסון, אחרי שבוז'י נחשד בפלילים ונחקר במשטרה באזהרה, למה אתה לא שואל את שרת המשפטים האם עליו להתפטר ?

למה הבוס שלך במפלגה זכאי לפריבילגיות פליליות על פני האזרחים וכלל עורכי דין בישראל ?
למה נציג ציבור, כשהוא מהמפלגה שלך, זכאי להתחשבות שאחרים לא ?

אז אני לא מכריע, אני רק שואל ?

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004


תגיות:


עו"ד נועם קוריס, ח"כ יואל חסון, ח"כ יצחק הרצוג



עו"ד נועם קוריס

יום ראשון, 4 ביוני 2017

עו"ד נועם קוריס – כתבות ומאמרים עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס –  כתבות ומאמרים עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

עו"ד נועם קוריס – על מדונה והסרת תוצאות מהחיפוש של גוגל

עו"ד נועם קוריס- מה עושים מול תביעה ייצוגית במיליונים ?

עו"ד נועם קוריס על ההיסטוריה המשפטית של חוק הספאם -דואר זבל

עו"ד נועם קוריס – על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס על הגנה בתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס – על הצלחה, טעויות ופאבלו פיקאסו

עו"ד נועם קוריס: על משמורת משותפת והרגשת שליחות של עורך דין

עו"ד נועם קוריס: על דונלד טראמפ, בנייה ושגרירות בירושלים

על איזה פרטיות אתם מדברים? // עו"ד נועם קוריס

 עו"ד נועם קוריס כותב חוק המחאות חיובים
הסרת תוצאות מגוגל וקודים חברתיים

News1 | על הימורים ופשיטת משטרה

חוק התקשורת להגנת ציבור הגולשים

עו"ד נועם קוריס כתבה באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק

מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה

עו”ד נועם קוריס: על מידע מחברות התקשורת ותביעות ייצוגיות בנושא

עו"ד נועם קוריס כותב על דונלד טראמפ, שיקום כלכלי ותשעה מיליארד דולר

עו"ד נועם קוריס - על חדלות פירעון ותביעות חוב

עו"ד נועם קוריס – שיימינג, סנאפצ'ט ופייק ניוז

עו"ד נועם קוריס – על קיימות, כסף קל, ותום לב משפטי

עו"ד נועם קוריס – על ברבורים שחורים וכלכלן לבנוני

עו"ד נועם קוריס – על כתובה, גירושין ומרוץ הסמכויות

עו"ד נועם קוריס כותב על הזהירות בעסקאות נדל"ן


עו"ד נועם קוריס – על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, וטרור


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט
עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק 

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס על תביעות חוב וחדלות פירעון

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

מהי תביעת חוב?
מסמך משפטי לכל דבר ועניין, בו הנושה מפרט את גובה החוב בעניין החייב / החברה שבפירוק לטענתו חייבים לו בצירוף אסמכתאות המעידות על החוב וגובהו, לרבות טופס 21 (תצהיר מטעם הנושה)


מועד הגשת תביעת חוב
עד חצי שנה ממועד בו ניתן צו כינוס כינוס נכסים/פשיטת רגל לחייב או של חברה בהליך פירוק – נושה רשאי להגיש תביעת חוב.

נועם קוריס עורכי דין
עו"ד נועם קוריס


למי מגישים את תביעת החוב?
על הנושה / בא כוחו להגיש לכונס הנכסים הרשמי את תביעת החוב
עורך דינו של הנושה חייב להגיש תביעת חוב באופן מקוון למערכת הכונס הרשמי באתר משרד המשפטים.


תפקיד הכונס הרשמי (כנ"ר):
קליטת תביעות החוב מהנושים ע"י הכונס הרשמי ומעבירן למנהל המיוחד/ לבעל התפקיד (נאמן) שמונה ע"י בית המשפט.


אי – קליטת תביעת חוב במערכת הכונס הרשמי:
במקרים בהם המידע שהוזן למערכת הכנ"ר אינו מדוייק, תביעת החוב לא תיקלט ותשלח הודעה על כך למגיש תביעת החוב.


כיצד נדע שתביעת החוב הועברה למנהל המיוחד/ לבעל התפקיד ?
כשמגישים תביעת חוב באופן מקוון, נשלחת לתיבת דואר אלקטרוני של מגיש תביעת החוב, הודעה על אישור קליטת תביעת החוב ופרטים על בעל התפקיד (שמו ופרטיו להמשך טיפול).


הכרעה בתביעת החוב ע"י בעל התפקיד:
בעל התפקיד בודק את תביעת החוב ומכריע האם לאשר את תביעת החוב במלואה או לאשר את תביעת החוב חלקית או לדחות את תביעת החוב או לדרוש ראיות נוספות להוכחת תביעת החוב.


מועד מתן הכרעה ע"י בעל התפקיד:
על בעל התפקיד למסור החלטה מנומקת לנושה תוך 90  ימים מיום שתביעת החוב הגיע אליו.
כשהכונס הרשמי רשאי להאריך את המועד למתן החלטת בעל התפקיד.

דיבידנד:
הנושים שתביעות החוב שלהם הוכרו ע"י בעל תפקיד, יקבלו דיבידנד, בהתאם לגובה החוב בו הכיר בעל התפקיד.


יפית לוי , עו"ד ומגשרת
רחוב בן גוריון 19, בני ברק
נייד: 050-7680636
פקס': 077-3179176
דוא"ל: yafitadv@walla.co.il

אתר המשרד:  www.yafit-law.co.il